פרספקטיבה כפולה.
זו איננה קטגוריה, זו המתודולוגיה של המגזין. כל מאמר שאנחנו מפרסמים נבחן בשני מבטים במקביל: המבט העסקי של יניב רונן, המתמקד ביעילות, בהחזר על ההשקעה ובביצוע, לצד המבט האקדמי של ד״ר יערה ולצמן, המתמקד באנשים, בממשל ובסיכון החברתי. הדיאלוג בין השניים הוא סימן ההיכר של AI Board.
אסטרטג, יועץ ומרצה לחדשנות עסקית. בוחן כל החלטה בתחום הבינה המלאכותית מזווית הערך, היעילות, התחרות והביצוע, לצד תשואה מדידה על ההשקעה.
עוד על יניב ←חוקרת ויועצת אסטרטגית. מתמקדת בהשלכות האנושיות, הארגוניות, התעסוקתיות והאתיות של הבינה המלאכותית, ומגשרת בין המחקר האקדמי לקבלת ההחלטות בהנהלה.
עוד על יערה ←המתודולוגיה בפועל
לכל המאמרים ←
האשליה של אוטומציה: בלי הפגת חששות, הבינה המלאכותית לא תשפר ביצועים
שילוב בינה מלאכותית בארגון משפר את ביצועי העובדים באמצעות שיתוף ידע ומעורבות, אך תפיסת הסיכון שלהם קובעת עד כמה המהלך יצליח בפועל.
בינה מלאכותית יוצרת עלולה לצמצם את החשיבה הביקורתית של עובדים
מחקר משותף של אוניברסיטת קרנגי מלון ומיקרוסופט חושף כיצד שימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת משנה את אופי החשיבה של עובדים ומנהלים.
כלי בינה מלאכותית אינם מפחיתים את עומס העבודה
מחקר מקיף חושף כי אימוץ כלי בינה מלאכותית עלול לגרום לשחיקה, לזליגת שעות עבודה ולהרחבת תחומי אחריות של העובדים
איך חשש מבינה מלאכותית גורם לעובדים להסתיר ידע בארגון
מחקר חדש חושף כיצד חרדה מטכנולוגיה פוגעת בשיתוף ידע פנים-ארגוני
מעבר לפרודוקטיביות: הצד האפל של שילוב בינה מלאכותית יוצרת בסביבת העבודה
שימוש יומיומי בכלי בינה מלאכותית יוצרת עלול ליצור תחושת ניכור
בינה מלאכותית יוצרת ורווחת העובד: בחינת ההשפעות הרגשיות, החברתיות והקוגניטיביות של אימוץ טכנולוגי
ניתוח אמפירי של השפעת השימוש ב-GenAI על ממדי הרווחה בסביבת העבודה ותפקידה המתווך של לכידות הצוות